אתרי מורשת ישר
אתרים צלבניים בארץ-ישראל
שרידי מבצרים וערים צלבניות בולטים בנוף ארץ ישראל, לבנון, ירדן וסוריה - עדות לתנופת הבנייה חסרת התקדים של שליטי ממלכת ירושלים ויתר המדינות הצלבניות. מדינות אלו התקיימו בזכות ארגון צבאי ייחודי, שנשען על צבא ומערכת ביצורים אדירה שהיא, כדברי פרופ' יהושע פראוור, "החלק המקורי והמרשים ביותר של היאחזות הצלבנים במזרח". הצלבניים שאבו את השראתם בבניה בעיקר מידע אדריכלי אירופאי, אך גם מידע ביזנטי ומוסלמי עשיר שנאסף במהלך מסעי הצלב. הצלבנים לא רק שתכננו ובנו מבצרים ומערכות ביצורים, המהווים סינתזה מוצלחת בין מערב למזרח, אלא גם התעלו על מוריהם ובנו מבצרים ובהם פתרונות מוצלחים, שהפכו בתורם לאבני בניין בסיסיות באדריכלות הצבאית האירופאית של ימי הביניים.
ערי ארץ ישראל בתקופה הצלבנית
שרידי מבצרים וערים צלבניות בולטים בנוף ארץ ישראל, לבנון, ירדן וסוריה - עדות לתנופת הבנייה חסרת התקדים של שליטי ממלכת ירושלים ויתר המדינות הצלבניות. מדינות אלו התקיימו בזכות ארגון צבאי ייחודי, שנשען על צבא ומערכת ביצורים אדירה שהיא, כדברי פרופ' יהושע פראוור, "החלק המקורי והמרשים ביותר של היאחזות הצלבנים במזרח". הצלבניים שאבו את השראתם בבניה בעיקר מידע אדריכלי אירופאי, אך גם מידע ביזנטי ומוסלמי עשיר שנאסף במהלך מסעי הצלב. הצלבנים לא רק שתכננו ובנו מבצרים ומערכות ביצורים, המהווים סינתזה מוצלחת בין מערב למזרח, אלא גם התעלו על מוריהם ובנו מבצרים ובהם פתרונות מוצלחים, שהפכו בתורם לאבני בניין בסיסיות באדריכלות הצבאית האירופאית של ימי הביניים.
אתרים צלבניים בארץ-ישראל
שרידי מבצרים וערים צלבניות בולטים בנוף ארץ ישראל, לבנון, ירדן וסוריה - עדות לתנופת הבנייה חסרת התקדים של שליטי ממלכת ירושלים ויתר המדינות הצלבניות. מדינות אלו התקיימו בזכות ארגון צבאי ייחודי, שנשען על צבא ומערכת ביצורים אדירה שהיא, כדברי פרופ' יהושע פראוור, "החלק המקורי והמרשים ביותר של היאחזות הצלבנים במזרח". הצלבניים שאבו את השראתם בבניה בעיקר מידע אדריכלי אירופאי, אך גם מידע ביזנטי ומוסלמי עשיר שנאסף במהלך מסעי הצלב. הצלבנים לא רק שתכננו ובנו מבצרים ומערכות ביצורים, המהווים סינתזה מוצלחת בין מערב למזרח, אלא גם התעלו על מוריהם ובנו מבצרים ובהם פתרונות מוצלחים, שהפכו בתורם לאבני בניין בסיסיות באדריכלות הצבאית האירופאית של ימי הביניים.
מבצרים צלבניים בארץ-ישראל
ישנם ארבעה סוגים של כנסיות בארכיטקטורה הצלבנית, כאשר כל אחד משקף מקור השפעה אחר והיבט אחר לזיקה שבין המסורות המקומיות של המקומות הקדושים: הסוג הראשון הוא זה של בזיליקה עם אמבולטוריום וקפלות קורנות, המופיע במופע יחיד, אך עם זאת הוא המונומנט החשוב ביותר לנצרות, הלא היא כנסיית הקבר בירושלים; הסוג השני הוא בזיליקה מהטיפוס הנוצרי הקדום לה אולם תווך מרכזי עם שתי סיטראות שבסופם שלושה אפסיסים המסודרים בטור, זה לצד זה. האפסיס המרכזי, המסתיים באולם התווך, גבוה ורחב יותר לכל אורכו, ומתאים לפרופורציות של אולם התווך והסטראות בהתאמה. סוג מבנה זה הוא הנפוץ ביותר בארכיטקטורה הצלבנית בארץ הקודש. מייצג מובהק שלו הוא כנסיית סנטה אנה; הסוג השלישי הוא מבנה בצורת צלב מרובע שעליו כיפה ובזיליקה. סוג זה היה המועדף על הארמנים בירושלים שבנו את קתדרלת סנט ג'יימס בירושלים לפי המודל שלו. גם קפלת סנט הלנה הסמוכה לכנסיית הקבר נבנתה בצורה זו; הסוג הרביעי הוא מבנה מרכזי מתומן בעל שתי אמבולטוריה, כמו כנסיית העלייה בהר הזיתים.
כנסיות צלבניות בארץ-ישראל
לאחר שלוש שנים של קרבות בלתי פוסקים הגיע הצבא הצלבני של מסע הצלב הראשון (1096 – 1099) אל שערי ארץ הקודש וייסד את הנסיכויות הצלבניות הראשונות על חוף סוריה. בשנת 1099, נכבשה ירושלים ונוסדה ממלכת ירושלים הצלבנית. קומץ הצלבנים החל לבנות את המדינה הנוצרית-חילונית החדשה שהייתה במהותה צרפת שמעבר לים. בראשית ימיה נהנתה הממלכה הצלבנית משלטון ריכוזי חזק ויעיל. למרות משאביה המוגבלים ביותר ומחסור תמידי בכוח אדם ובאמצעים חומריים הצליחה הממלכה לבסס עצמה
ככוח יציב ולכפות את עובדת קיומה על עולם האסלאם.
ברחבי ארץ-ישראל נבנו עשרות מבצרים, ערים מרכזיות הפכו למרכזי השלטון, נבנו יישובים כפריים וחוות חקלאיות שהוכפפו לאצולה ואחרים
