top of page
בתי כנסת עתיקים
Sepphoris Synagogue
צפייה בסרטון
פייסבוק
טוויטר
פינטרסט
טאמבלר
העתקת הקישור
הקישור הועתק
עד כה נתגלו כמאה ושלושים בתי כנסת עתיקים בארץ ישראל, המתוארכים לתקופות שמן המאה הראשונה לספירה ועד ימי הביניים. גילויים ארכאולוגיים חשפו קיומם של בתי כנסת בארץ עוד בתקופת הבית השני.
בבתי הכנסת העתיקים אותרו במקרים רבים רצפות פסיפס מפוארות, כתובות הקדשה בעברית, בארמית וביוונית, וכן עיטורי סמלים יהודיים, כגון מנורת שבעת הקנים, שופר, מחתה וארבעת המינים.
בתי הכנסת העתיקים אותרו ברובם באזור הגליל והגולן, שהיווה מרכז היישוב היהודי בארץ בתקופת המשנה והתלמוד, אך בתי כנסת לא מעטים אותרו גם באזור דרום הר חברון ובאזור יריחו.
לכל טיפוס יש את המאפיינים המיוחדים לו. כך למשל בטיפוס הקדום היו שלושה פתחים לכיוון ירושלים, חזית מפוארת בנויה אבני גזית מסותתות, ועמודים בצורת ח'. בטיפוס הקדום לא היה מקום קבוע לארון הקודש, וספר התורה הונח בארון שהובא מחדר צדדי בעת קריאת התורה. מאפייני הטיפוס המאוחר היו בעיקר רצפות פסיפס מפוארות ובתוכם עיטורים של מנורות, גלגל המזלות וכתובות הקדשה. מבני בתי הכנסת של הטיפוס המאוחר בנויים בצורת בזיליקה, שמחלקת את בית הכנסת לשלושה חלקים, בחזית בית הכנסת ישנו אפסיס - גומחה לארון הקודש.
מקרא
למידע אודות האתרים לחצ/י על נקודה במפה
1. ציפורי
2. ברעם
3. עין נשוט
4. ח'רבת ורדים
5. דיר עזיז
6. מצדה
7. גמלא
8. קצרין
9. חורבת ענים
10. עין גדי
11. בית אלפא
12. ארבל
13. עין קשתות(קנטיר)
14. גוש חלב
15. כורזים
16. נבוריה
17. רחוב
18. הרודיון
19. מירון
20. כפר נחום
21. מעוז חיים
22. טירת צבי
23. סרדיס (טורקיה)
רחוב חלב סרדיס
מצדה ציפורי דיר עזיז
ארבל גמלא קצרין
תל רחוב
תל רחוב (תל א-צארם) הוא אתר ארכאולוגי בעמק בית שאן, כ-5 ק"מ מדרום לתל בית שאן מהתקופה הכנענית והתקופה הישראלית. ב-1973 נתגלתה במקום כתובת רחוב על רצפת פסיפס של מבנה שמשערים שהיה בית כנסת. הכתובת מתוארכת לסוף התקופה הביזנטית, ועניינה הסוגיה ההלכתית במשנה ובתלמוד על הכללתה, או החרגתה, של בית שאן ב"תחום עולי בבל", בתקופה שבין שיבת ציון לבין לסיום תקופת בית שני, לעניין מצוות התלויות בארץ. בנוסף, נתגלו בתל שלוש כתובות בעברית המתוארכות למאות ה-10 וה-9 לפנה"ס ועליהן השם "נמש", המזכיר את שם משפחת יהוא, "נמשי" ו"אלישע", כשמו של הנביא.
גוש חלב - בית כנסת עתיק
לרגלי הכפר, נמשך לצפון-מזרח כביש לאורך נחל גוש חלב. כביש זה מסתיים בדרך ובשביל. כעבור כמחצית ק"מ מצוי כרם זיתים ובו שרידי בית כנסת קדום. בשנת 1905 ערכו היינריך קוהל וקרל וטצינגר חפירה ארכאולוגית ראשונה במקום, במסגרת הסקר המקיף שלהם על בתי הכנסת העתיקים שבגליל. סקירת השרידים העלתה שמדובר בבית מרובע, בעל פתח אחד, לדרום - דהיינו לכיוון ירושלים. במקום נמצא משקוף ובו תבליט עיט פרוש כנפים המחזיק מקלעת במקורו. בתוך האולם טורי עמודים מקבילים, במקביל לשלושת הקירות, כמקובל בבתי הכנסת הגליליים. על העמוד הדרומי בטור המזרחי חקוקה כתובת הקדשה בארמית.
סרדיס (טורקיה) - בית הכנסת העתיק
בתקופת הבית השני נקראה סרדיס בשמה הלידי, ספרד (עובדיה 20). ביטוי השם שובש על ידי הנקדנים העבריים הטברייניים לסְפָרַד תחת סְפָרְד, והשם המשובש ניתן בימי הביניים לחצי האי שקרוי איבריה או היספניה. בשנת 1958 נחשף בסרדיס בית כנסת עתיק, אשר נבנה במאה ה-2 לספירה. היו בו 80 כתובות ביוונית ושבע בעברית. המבנה נהרס ב-616 בידי פרסים סאסאנים.
ענים עין גדי אלפא
ורדים נשוט ברעם
מצדה - בית הכנסת העתיק
בית הכנסת העתיק במצדה הוא אחד מבתי הכנסת מתקופת בית שני בארץ ישראל שנתגלו על ידי חפירות ארכאולוגיות, וששרדו עד היום. המבנה הוקם בימי הורדוס, כנראה כאורווה, והוסב למבנה בית כנסת בעת המרד הגדול. מבנה בית הכנסת נחשף בחפירות הארכאולוגיות של שמריהו גוטמן שהיה חלק מהמשלחת בראשות יגאל ידין בשנת 1963. עם גילוי המבנה, בתוך חומת הסוגרים נתברר שהחזית העיקרית שלו מופנה לכיוון ירושלים ועלתה ההשערה שמדובר בבית כנסת. יום לאחר מכן נמצאו שני שברי חרסים שעליהם כתובים "מעשר לכהן" ו"חזקיה" ולגביהם הונח שמדובר בקופת צדקה בבית הכנסת. בעקבות זאת, פרסמו החופרים שייתכן שמדובר בבית כנסת
ציפורי -בית הכנסת העתיק
חפירה שנערכה בשנת 1994 על ידי האוניברסיטה העברית נחשף בצפון האתר במורד הגבעה ליד מגרש החניה הפנימי מבנה בית כנסת. המבנה נחשף בתוך שכונת מגורים שתחילתה בתקופה הרומית. המבנה תוארך לתחילת המאה ה-5.
מבנה בית הכנסת הוא מלבני, הכולל אולם באורך 15 מטר וברוחב 7 מטר. בכניסה לחדר התפילה חדר שדרכו נכנסו לאולם. כיוון התפילה באולם היה בכיוון המנוגד לירושלים.
רצפת אולם התפילה מכילה רצפת פסיפס הכוללת כתובות הקדשה בארמית.
מבנה בית הכנסת הוא מלבני, הכולל אולם באורך 15 מטר וברוחב 7 מטר. בכניסה לחדר התפילה חדר שדרכו נכנסו לאולם. כיוון התפילה באולם היה בכיוון המנוגד לירושלים.
רצפת אולם התפילה מכילה רצפת פסיפס הכוללת כתובות הקדשה בארמית.
דיר עזיז - בית כנסת עתיק
בית הכנסת העתיק בדיר עזיז הוא בית כנסת מתקופת המשנה והתלמוד בדרום רמת הגולן. בית הכנסת התגלה לראשונה על ידי סר לורנס אוליפנט בסוף המאה ה-19. בית הכנסת הוא אחד משני מבני ציבור שהיו ביישוב. בית הכנסת ממוקם על המורדות לכיוון דרום נחפר ושוחזר בחפירות ארכאולוגיות.
ארבל -בית הכנסת העתיק
בית הכנסת של ארבל מתוארך למאות ה-2 ועד ה-4. אתר זה נחקר לראשונה בשנת 1875, על ידי חברי המשלחת סקר ארץ-ישראל המערבית של הקרן לחקר ארץ ישראל. קלוד קונדר כותב בספרו שזה אתר ארכאולוגי חשוב המשתרע על פני שטח גדול. הוא מקדיש חלק ניכר מהדיווח שלו על האתר לבית הכנסת, שירטט את תוכנית בית הכנסת, והשרידים גם צוירו. על פי דיווחו של קונדר הם מדרום מזרח לשרידים נמצאה באר בנויה אבני בזלת. מצפון נמצאו שרידי קברים שקועים בסלע ושרידי סרקופגים וכן שרידי גת. בשנת 1905 נחקר שוב על ידי משלחת גרמנית בראשותם של קרל ואצינגר והיינריך קוהל.
גמלא -בית הכנסת העתיק
במהלך החפירות נתגלה בית הכנסת של גמלא, שמקורו כנראה בתקופה ההרודיאנית. זהו ממצא ייחודי שכן היה זה בית הכנסת הראשון מהתקופה ההרודיאנית שנתגלה - תקופה שבה עדיין היה קיים בית המקדש בירושלים. בית הכנסת המפואר עמד בסמוך לכניסה לעיר. המבנה מחולק לאולם ראשי ולסטווים על ידי ארבעה טורי עמודים בעלי כותרות מקושטות ועיטורים. טור עמודים נוסף חצה את האולם הראשי לשניים. מעניין לראות שהעמודים שניצבו בפינות האולם הם בעלי חתך בצורת לב, בדומה לבתי כנסת אחרים במרחב הגליל, כמו בית הכנסת בברעם או בכפר נחום.
קצרין - בית כנסת עתיק
בית הכנסת העתיק בקצרין מצוי מזרחית לקצרין שברמת הגולן. בית הכנסת משוחזר בחלקו. מסביב לבית הכנסת שוחזר חלק מהכפר היהודי שהיה במקום. שיחזור מלא נעשה באחד הבתים והוא צויד בחפצים המאופיינים לתקופת התלמוד. בית הכנסת השתמר יחסית יפה ונערכות בו מפעם לפעם טקסים דתיים. לפי הערכת הארכאולוג, צבי מעוז, שבצע חפירות ארכאולוגיות במקום, היו בכפר 75 משפחות ו-300 נפש
חורבת ענים - בית כנסת עתיק
בענים נחפר בית כנסת מתקופת התלמוד. כמו בבתי כנסת אחרים בדרומא השלב הראשון הוא מהמאה ה-3. בית הכנסת התקיים עד מאה ה-7. פתחו של בית הכנסת הוא למזרח, ומבנהו אורכי כמו במעון העתיקה. בחזית ניצבים עמודים על אדנים מרובעים ועליהם כותרות. בבית הכנסת נמצאו גם חלקים של אגן שיש לנטילת ידיים. הרצפה כוללת פסיפסים עם תאורים גאומטריים.
האולם היה מקורה בגג רעפים והקירות היו מטוייחים.
האולם היה מקורה בגג רעפים והקירות היו מטוייחים.
עין גדי - בית הכנסת העתיק
שרידי בית הכנסת העתיק בעין גדי נמצאים ליד שמורת עין גדי שבמדבר יהודה. במקום היה יישוב בתקופות עתיקות, להם יש אזכורים במקרא, אולם הממצאים בבית הכנסת הם מהמאה ה-3 לספירה, שאז התחדש היישוב לאחר חורבנו הקודם ממרד בר כוכבא, עד המאה ה-6 לספירה, אז חרב המקום שוב, ובית הכנסת נשרף
בית אלפא - בית כנסת עתיק
בית־הכנסת בבית־אלפא הוא אתר ארכאולוגי, ובו שרידי בית כנסת עתיק מן התקופה הביזנטית בארץ ישראל. האתר התפרסם בזכות הפסיפסים השמורים שבו ונתפש כעדות לקיום חיים יהודיים במשך מאות שנים אחרי חורבן בית שני. המבנה הוכרז כגן לאומי. בית הכנסת נתגלה בסוף 1928 ונחפר בתחילת 1929. ממצאי חקירת בית הכנסת פורסמו בסקר בשנת 1932
חורבת ורדים -בית כנסת עתיק
בית הכנסת נמצא על מדרון למרגלות מצוקי הר ניתאי. בית הכנסת נחפר בשכבה-2 המתוארכת למאות ה-3 וה-4 לספירה. מיקומו היה במרכז הכפר והוא נבנה במקום שבו שכן בשכבה שמתחתיו מבנה ציבורי גדול. החוקרים משערים שהמקום נבר בגלל הטרסה הרחבה שהייתה במקום והעובדה שבמקום זה שכן לפני כן מבנה ציבורי גדול שאולי גם הוא שימש כבית כנסת, ויש כאן רציפות במסורת של השימוש במקום. בית הכנסת מכוון לכיוון דרום-מזרח. בית הכנסת היה מוקף מצפון ומדרום בסמטאות שהפרידו בין בית הכנסת למבני מגורים ומתקנים חקלאיים.
עין נשוט - בית כנסת עתיק
עין נשוט נמצא במרכז רמת הגולן. במרכז החורבה שרידי בית כנסת קדום, שגודל אולם התפילה בו הוא 10 מטרים על 11 מטרים, ואשר נותרו בו ספסלים, עמודים וכותרות מעוטרות, שבחלקן מופיעה מנורה בעלת תשעה קנים. שרידי ארון קודש נתגלו בצדו הדרומי של המבנה, לכיוון ירושלים.
על סמך מטמוני מטבעות שנמצאו מתחת לרצפת בית הכנסת, סבורים החוקרים כי המבנה הוקם בשנת 475 לספירה לערך. לצד בית הכנסת, בולטים בחורבה גם שרידי בית בד קדום.
על סמך מטמוני מטבעות שנמצאו מתחת לרצפת בית הכנסת, סבורים החוקרים כי המבנה הוקם בשנת 475 לספירה לערך. לצד בית הכנסת, בולטים בחורבה גם שרידי בית בד קדום.
ברעם - בית כנסת עתיק
מבנה בית הכנסת הגדול והמשוחזר הוא מלבני במידות 15.2 על 20 מטרים. חזיתו פונה דרומה לעבר ירושלים, כמו רוב בתי הכנסת העתיקים אשר בגליל. אולם בית הכנסת הזה שונה מן האחרים בכך, שבחזיתו מצוי סטיו של עמודים (פורטיקו) בעל 6 עמודים וכן בור מים. בקיר החזית שלושה פתחים. הפתח המרכזי והגדול הוא בעל משקוף מעוטר בזר. הגילוף שבחלק העליון של המשקוף מראה שרידי גפן ואשכולות ענבים ובצידיו - שרידים של שתי דמויות מכונפות. מעל לפתח זה בנויה קשת משחררת, שמטרתה להקל את לחץ המבנה העליון.
כורזים - בית כנסת עתיק
בית הכנסת זוהה לראשונה על ידי צ'ארלס וילסון בשנת 1869. השריד העיקרי מן העיר הקדומה הן חורבות בית כנסת, שבנוי כולו אבני בזלת. עיטורי האבן המדויקים מעידים על יוצריהם, שהיו אמני סיתות ממדרגה ראשונה, משום שקשיותה של הבזלת מחייבת דיוק מוחלט בעבודה ושגיאה שנעשתה, אין אפשרות לתקנה. בית הכנסת הזה, הבנוי מאבני המקום הייחודיות, מתבלט לעומת זה של כפר נחום, הבנוי אבן לבנה שאינה מצויה באזור. כורזים נזכר בברית החדשה כמקום שישו עשה בו ניסים ונפלאות וקרא לעיר הזאת לחזור בתשובה מחטאיה אך הם דחו אותו.
נבוריה - בית כנסת עתיק
נבוריה, היה יישוב יהודי על הר ביריה שהתקיים בימי בית ראשון, תקופת בית שני, ועד לתקופה הביזנטית ובו שרידי בית כנסת עתיק המתוארך לסוף המאה ה-1. בית הכנסת הוא מבנה הקטן, מידותיו 11.5 X 16 מטרים, נתמך בשתי שורות של עמודים ולאורכן שתי שורות של ספסלי אבן. עמודי השיש לאורך בית הכנסת מקוטעים. הם נועדו לתמוך בגג מעל לאולם התפילה המרכזי. בין שרידי בית הכנסת אבן מעוטרת בתבליט של גביע על דליות של גפן. באמצע המאה ה-3 הורחב בית הכנסת, כנראה בעקבות גידול היישוב, אך הוא חרב ברעידת אדמה בשנת 363
הרודיון - בית הכנסת העתיק
בצידו הדרום מערבי של ארמון-מבצר ההר הוקם אולם גדול ששימש לסעודות וקבלות פנים - טרקלין. החדר היה מרוצף במקורו בתשליב של אבנים צבעוניות. בימי המרד הוסב הטרקלין לבית כנסת ואז נוספו אליו עמודים וספסלים.
מירון - בית הכנסת העתיק
בית הכנסת העתיק במירון מצוי על גבעה בסמוך לקבר רבי שמעון בר יוחאי ומירון הקדומה. המבנה מימדיו גדולים נחצב בתוך ההר. הקיר הצפוני של בית הכנסת הוא חצוב וניכר כי הגיע לגובה של המבנה. בתשתית של המבנה יש בליטות שהיו בסיס לאדני העמודים אשר החזיקו את גג בית הכנסת. בית הכנסת מכוון לירושלים, והוא המבנה הארוך מסוגו שנמצא בארץ עד כה. מקירותיו שרד בעיקר הקיר הדרומי, שבו 3 פתחים: פתח מרכזי, עם המשקוף הסדוק, ופתח נוסף, אשר שוחזר. בבית הכנסת המשקופים וכן הכרכובים מעליהם אינם מעוטרים בתבליטים.
כפר נחום - בית הכנסת העתיק
בית הכנסת נבנה במאה הרביעית לספירה. בית הכנסת עשוי מאבני גיר מסותתות היטב. בית הכנסת הוקם על בית כנסת קדום יותר. לבית הכנסת צורת בזיליקה לאורך הקירות ספסלי אבן. ריצפת האולם הייתה עשויה אבן גיר לא מקומית.
על אבני קירות החזית של בית הכנסת גולפו עיטורים ססגוניים רבים, הכוללים דימויים גאומטריים, כגון מחומש ומשושה, ולצדם דימויי צמחים, ובעלי חיים, למשל, מדליונים מעוטרים וכרכובים שבהם חרוטים סוסוני ים ונשרים. תבליט מיוחד במינו הוא מרכבה הנושאת מבנה כלשהו, דמוי מקדש. חלק מהציורים קשורים ליהדות כגון מנורה בת שבעה קנים, שופר ומחתה.
על אבני קירות החזית של בית הכנסת גולפו עיטורים ססגוניים רבים, הכוללים דימויים גאומטריים, כגון מחומש ומשושה, ולצדם דימויי צמחים, ובעלי חיים, למשל, מדליונים מעוטרים וכרכובים שבהם חרוטים סוסוני ים ונשרים. תבליט מיוחד במינו הוא מרכבה הנושאת מבנה כלשהו, דמוי מקדש. חלק מהציורים קשורים ליהדות כגון מנורה בת שבעה קנים, שופר ומחתה.
מעוז חיים - בית הכנסת העתיק
בית הכנסת העתיק במעוז חיים הוא אתר ארכאולוגי הנמצא בסמוך לקיבוץ מעוז חיים שבבקעת בית שאן, בו נחשף בית כנסת עתיק אשר נבנה וחרב שלוש פעמים, החל מהתקופה הרומית בארץ ישראל ועד לחורבנו במהלך הכיבוש הערבי של ארץ ישראל. צבי אילן, המתאר ממצאים אלה בספרו, מציין כי בית הכנסת במעוז חיים הוא "המקום היחיד בארץ, שאפשר לעקוב בו אחרי התפתחות בתי הכנסת לאורך תקופה כה ארוכה".
טירת צבי (תל מנורה)- בית כנסת עתיק
תל מנורה הוא אתר עתיקות, הסמוך לכניסה לקיבוץ טירת צבי, שבעמק בית שאן. כ-50 מטר מצפון לתל אותרו שרידי מבנה בן ארבע יחידות מהתקופה הישראלית, ומעליו שרידי בית כנסת מן המאה השישית לספירה, ובו רצפת פסיפס עם עיטור של מנורת שבעת הקנים ושופר.
כורזים נבוריה הרודיון
מירון כפר נחום מעוז חיים
טירת צבי
bottom of page